שמיעה מול הבנה

יכולתנו לשמוע מתחילה להשתנות מהרגע שאנו נולדים. בגיל 20 איננו יכולים לשמוע חלק מהצלילים שתינוקות יכולים. בגיל 30 או 40 ירידת שמיעה החלה כבר והיא ניתנת לאבחנה, אך ייתכן כי היא עדיין מתונה מאד.

בדרך כלל, השמיעה אינה נפגעת באופן רחב היקף, כך שאי אפשר לשמוע דבר. במקום זאת, ירידה בשמיעה משפיעה  על תדירויות מסוימות יותר מאשר על אחרות. תדירויות או צלילים גבוהים הם הראשונים להיות מושפעים.

בדיבור האנושי תנועות שהינן נמוכות בצליל, ממשיכות להישמע, ואילו עיצורים, שהינם גבוהים בצליל, מתחילים להישמט. הקשים ביותר לשמיעה הם העיצורים השקטים: ב, ס, ש, פ, ט ו-ז. התוצאה היא שאדם עם ירידת שמיעה מתקשה להבחין בין מילים כמו "סד" ו"צד" או "חש" ו"לש". זוהי הסיבה מדוע לקויי שמיעה רבים מדווחים שהם יכולים "לשמוע את המילים אבל לא להבינן".