התאמת מכשירי שמיעה לילדים ומתבגרים
בין כל חמשת החושים שלנו ברור שחוש השמיעה הוא אחד המרכזיים והמהותיים ביותר. לאחרונה, משרד הבריאות פרסם חוזר רשמי לגבי התאמת מכשירי שמיעה לילדים ומתבגרים. במאמר קצר זה נסקור את עיקרי חוזר המנכ"ל אשר פורסם בקרב מנהלי בתי חולים ומנהלי אגפים רפואיים בקופות החולים.
יודגש כי הדברים אינם מהווים ייעוץ רפואי או משפטי אך בהחלט יכולים לשפוך אור על התהליך שעומד מאחורי התאמת מכשיר שמיעה לילד. תהליך שדורש לא רק הבנה מקצועית ברמה גבוהה אלא גם היבטים ספציפיים (שלא נאמר פסיכולוגיים) לגבי המורכבות של פיתרון לילד הסובל מלקות שמיעה.
האתגר בהתאמת מכשיר שמיעה לילדים נאמר הן לגבי תינוקות שלא יכולים לשתף פעולה עם קלינאי תקשורת והן לגבי מתבגרים שזקוקים לתשובה אמיתית נוכח כל החששות בליבם. מעל הכל עומדים כמובן ההורים המודאגים שרוצים לרכוש לילד או לילדה מכשיר שמיעה שיענה במהירות וביעילות על הצרכים שעומדים על הפרק.
רקע כללי לגבי מכשירי שמיעה וילדים
התאמת מכשירי שמיעה לילדים היא שלב ראשון בתהליך שיקום שמיעתי. חוזר מנכ"ל משרד הבריאות פורסם לאור העובדה שהליך ההתאמה הוא מורכב וחשוב לייצר בנושא סטנדרטיזציה ברורה. כמו כן, כבר בתחילת החוזר מודגש שבהתאמת מכשיר שמיעה אין להקל ראש במעטפת כוללת של פיתוח כישורי שמיעה, פיתוח כישורי שפה, לימוד דיבור ועוד. קרי, מכשירי שמיעה לבדם אינם פתרון יחיד ובודד אלא הם חוליה בשרשרת.
הפניית הילד לשיקום שמיעתי
השלב הראשון בהתאמת מכשיר שמיעה לילד הוא הפניה לשיקום שמיעתי. הפנייה שניתנת על ידי רופא אף-אוזן-גרון שהגיע למסקנה שתוצאות בדיקתו של הילד מעידות על ליקוי שמיעה או חשד לליקוי כאמור. סיכום רפואי זה צריך לכלול את תוצאותיה של הבדיקה האוטוסקופית ואי התוויית נגד שימוש הילד/הנער במכשיר שמיעה. לאחר מכן הילד מועבר לבדיקה אצל קלינאי תקשורת / אודיולוג.
בחירת המכשיר
השלב השני בתהליך הוא בחירת מכשיר נכון מבין מכשירי שמיעה אופציונאליים. המגוון הרחב של מכשירי השמיעה הופך את המשימה לסוגיה שיש להניח בידי מומחים בלבד. בחירת מכשירי שמיעה נעשית על ידי קלינאי תקשורת שבדק את הילד ובחן את ליקוי השמיעה ממנו הוא סובל. זאת, תוך כדי התייחסות לממצאים הרפואיים שנמסרו לידיו מבעוד מועד. המכשיר מותאם לפי פרמטרים שונים כמו למשל - האם הליקוי חד צדדי או דו צדדי, מהי חומרת הירידה בשמיעה, מהי הטכנולוגיה המתאימה בנסיבות העניין, האם הירידה בשמיעה היא בתדרים גבוהים או נמוכים וכדומה. כמו כן, קלינאי התקשורת מתייחס גם לגילו של הילד ולסביבתו.
הליך ההתאמה
הליך התאמת מכשירי שמיעה כולל מפגש בין הילד, הוריו וקלינאי תקשורת. במפגש זה יוסבר לילד ולהורים לגבי לקות השמיעה והפתרון הטכנולוגי המוצע. שיתוף פעולה הוא פרמטר חשוב שיש להתייחס עליו בהתאמת המכשיר הנכון.
לאחר ההתאמה
כפי שצוין קודם לכן, התאמת מכשירי שמיעה היא רק חלק מתוך תוכנית שיקום שמיעתי. לאחר שקלינאי תקשורת מחליט (ביחד עם ההורים והילד) על פתרון מתוך מגוון מכשירי שמיעה רלבנטיים, מתחילה תקופת ניסיון אשר כוללת מפגשי ביקורת ובדיקות תקופתיות.
על פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, תקופת הניסיון צריכה להיות של ארבעה שבועות לפחות ובהתאם לצרכים הספציפיים של הילד. מומלץ כי במהלך תקופה זו קלינאי התקשורת יבצע בדיקות שיעמדו על הרווח התפקודי של הילד בזכות המכשיר. בתקופה הנ"ל מבוצעות גם התאמות בכיוון המכשירים על פי התגובות שמתקבלות מהילד ונוכח התרשמותו המקצועית של קלינאי התקשורת (כמו גם התרשמותם של ההורים).
כאשר תקופת הניסיון מסתיימת ובמידה שנמצאו מכשירי שמיעה שעונים על מלוא הצרכים (או מרביתם), הילד וההורים רוכשים בפועל את הפתרון הטכנולוגי. במקרים מסוימים הילד אף זכאי למימון מצד המדינה או לכל הפחות לסיוע/הנחה. עם תום תהליך ההתאמה קלינאי התקשורת ממלא דו"ח מפורט לגבי השיקום השמיעתי. יודגש כי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות קובע שאין חובה לרכוש את המכשיר בתקופת הניסיון.
