קשובים לך

ביצוע בדיקת שמיעה מסוגים שונים

8 יוני, 2016

אדם אשר חווה ירידה בשמיעה כמו למשל חוסר יכולת להבדיל בין צלילים מסוימים או שמיעת קולות בעוצמה חלשה מהרגיל, בעיקר צלילי דיבור, יופנה לרוב על ידי רופא אא”ג לביצוע של בדיקת שמיעה.

על מנת להבין מהי בדיקת זו, עלינו קודם כל להבין כיצד עובדת האוזן האנושית : גלי קול מן הסביבה נכנסים אל האפרכסת החיצונית באוזן ומשם עוברים דרך תעלת השמע החיצונית אל האוזן התיכונה. באוזן התיכונה גלי הקול מרעידים את עור התוף ואת עצמות השמע. משם עוברות ויברציות אלו לאחר שעברו הגברה אל האוזן הפנימית, הקוכליאה (נקראת גם שבלול). האוזן הפנימית מלאה בנוזל והוויברציות מטות את תאי השערה הנמצאים בה. הטיית תאי השערה יוצרת גירוי חשמלי המועבר דרך עצב השמיעה למוח והמוח הופך את הגירוי החשמלי לצלילים אותם אנחנו מסוגלים לשמוע.

כעת ניתן להבין כי יש שני סוגים עיקריים של הפרעות שמיעה אותן בודקים במהלך בדיקת שמיעה:

  1. הפרעות באוזן הפנימית (בעיית הולכה) – כלומר, ההעברה של האותות החשמליים למוח היא לקויה. לרוב הדבר קורה בגלל נזק לתאי השערה, אם עקב חשיפה לרעש בעוצמות גבוהות ואם עקב עלייה בגיל. זהו נזק שאותו לא ניתן לתקן באמצעות תרופות, אך מכשיר השמיעה יכול לפצות עליו.
  2. בעיה בהולכת גלי הקול אל האוזן התיכונה (בעיה עצבית) – להפרעה זו סיבות רבות כגון פגיעות באוזן התיכונה (מוגלה, נוזלים או פגיעה בעצמות השמע) , הצטברות שעווה ("פקק") בתעלת האוזן החיצונית, קרע בעור התוף ועוד.

כמו כן, קיימות כמובן גם הפרעות שמיעה מעורבות

ביצוע בדיקת השמיעה עצמה

יש מספר סוגים של בדיקות שמיעה אשר כל אחת מהן נועדה לסווג בעיה אחרת בשמיעה :

בדיקת OAE – זוהי בדיקת שמיעה שמשמשת בעיקר ילדים קטנים או תינוקות. במהלך הבדיקה מחדירים מתמר קטן לתעלת האוזן. המתמר משדר קול וקולט את ההחזר שלו, כך שניתן לדעת האם הצלילים מגיעים אל האוזן הפנימית או לא. זוהי בדיקה כללית שיכולה לענות על השאלה האם ישנה לקות שמיעה, אך לא מהי סוג הלקות. (פגיעת הולכה או פגיעה עצבית).

בדיקת ABR (נקראת גם בדיקת BERA) – במהלך בדיקה זו מצמידים חיישנים לראש ורושמים את הפעילות החשמלית במוח באזורים שונים, כך שאפשר לאתר ביתר קלות באיזה שלב של תהליך השמיעה חל הליקוי.

טימפָנומטריה – במהלך בדיקה זו בודקים את התנועתיות של עור התוף ולכן אפשר לאתר באמצעותה אם קיימים נוזלים באוזן התיכונה. להרחבה על בדיקת טימפנומטריה >>

בדיקה אודיומטרית – בחלק הראשון של בדיקת שמיעה זו, הנבדק מרכיב אוזניות המשמיעות צלילים בעוצמות ובתדרים שונים ועליו לציין מתי הוא שומע צליל ומתי לא. בחלק זה ניתן כאמור לאתר האם יש בעיה כללית בשמיעה. בחלק השני מאתרים היכן הבעיה באמצעות שידור של צלילים ישירות אל האוזן הפנימית דרך עצמות הגולגולת. אם ישנה בעיה בתהליך זה, הרי שהבעיה היא בעיה עצבית. יחד עם זאת, על מנת להבחין בין בעיה עצבית בלבד לבין בעיה משולבת, יש צורך לערוך גם בדיקות ABR ו – OAE כפי שהוסבר קודם לכן.

מלבד זאת יש עוד מספר סוגי בדיקות ספציפיות כמו בדיקות דיבור שתפקידן לאמוד ספציפית את יכולת ההבחנה בין צלילי דיבור שונים (היכן שהירידה בשמיעה בדרך כלל מורגשת בצורה החדה ביותר).

חשוב לדעת כי בדיקת שמיעה אינה תהליך פולשני ולאחר שהבדיקה נערכת ניתן לחזור ולתפקד באופן רגיל לחלוטין. את התוצאות של בדיקת השמיעה ניתן במקרים מסוימים לקבל בו במקום, או שהן יימסרו ישירות אל הרופא המטפל שיפנה את המטופל להמשך טיפול תרופתי או התאמת מכשיר שמיעה במכון שמיעה.

נגישות
גודל טקסט:
א א א
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
?

לחיצה חוזרת ונשנית על המקש Tab תעביר אתכם בין הקישורים והאזורים השונים בעמוד.

הפעלת מקשי הקיצור תלויה בדפדפן שבו אתם משתמשים:

S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
אתר חלופי