רק טוב, זה מה שעשה הזמן לטיפול ולמענה בלקויות השמיעה
מבית הספר הראשון ללקוי שמיעה בארץ ועד לפריחתם של מכוני השמיעה, האבחונים והמכשירים הדיגיטליים. כל מה שעברנו בשמונים שנה, פלוס הרהורי שמיעה לעתיד.
מה? מה? מההההה?
אולי אלף פעמים הוא שאל "מה?" והיינו צריכים לחזור על כל משפט עוד אלף פעמים כדי שהוא יבין מה אמרנו. הוא גם היה נעלב כי הוא תמיד היה בטוח שמדברים עליו. עברו עוד כמה שנים עד שהבנו שהוא לא שומע טוב. כשכבר סידרו לו מכשיר שמיעה, הוא לא שם אותו, כי הוא לא רצה להיות שונה מאף אחד אחר. ככה זה היה לפני כ- 40 שנה, במפגשים המשפחתיים, כשהוא היה הקטנצ'יק בן השלוש ואנחנו, בני הדודים הגדולים, לא ידענו כלום על לקויות שמיעה. עכשיו אנחנו יודעים שהמודעות החברתית, האבחונים ועזרי השמיעה לא היו מפותחים מספיק בשנות השמונים, אבל כל זה כבר היסטוריה.
הפתרון החינוכי הראשון ללקוי שמיעה
אם כבר היסטוריה אז נגיד גם שלקויות שמיעה הוכרו עוד לפני שבן גוריון הכריז על קום המדינה. דמיינו לעצמכם את החברה הישראלית שנת 1939, מעבר לים מתחוללת מלחמה גדולה, כ- 250 אלף עולים מגיעים בעלייה החמישית, רובם ממזרח אירופה והדאגה העיקרית שלהם היא קיומית. עכשיו דמיינו מה עובר על האוכלוסייה עם הצרכים המיוחדים שמגיעה לארץ ותכפילו את הדאגות הקיומיות. הפתרון דאז: באותה שנה נפתח בית הספר הראשון לבעלי לקויות שמיעה, הרבה לפני עזרי השמיעה הדיגיטליים וטרום עידן מכוני השמיעה המקצועיים.
מוסמכים בקלינאות תקשורת
עדיין לפני קום המדינה. אגודת החרשים קמה ב 1944 ומכשירי ואביזרי שמיעה החלו להתפתח באותה עת בעולם והגיעו לארץ בשנות החמישים. מאז הפיתוחים הלכו והשתכללו יחד עם הטכנולוגיה והרפואה, במיוחד בשנות השמונים והתשעים ואיתם גם החלו להיפתח ולהתפתח מכוני השמיעה, שמאפשרים אבחון לקות ובהתאם מענה ראוי. בעשור האחרון האיגודים והמומחים בתחום אף התחילו להתריע מפני השוק הפרוץ של מכוני השמיעה והמודעות הציבורית לנושא עלתה. ההמלצה היא לבדוק היטב את ההכשרה והניסיון המקצועי ולוודא שהמטפלים והמאבחנים אכן מוסמכים ומוכרים ברפואה ובקלינאות התקשורת.
מאבחנים ומשלבים
במערכת החינוך של ימינו לומדים מעל ל- 5000 ילדים עם לקויות שמיעה, מתוכם 20 אחוז חירשים ורק חמישה אחוזים לומדים במסגרות נפרדות. בישראל זיהו בשלב מוקדם את הצורך בפתרונות וטיפול בלקויות שמיעה ולא פחות חשוב, עם השנים הבינו שאפשר וצריך לסייע ללקויי שמיעה להשתלב בכל מסגרת חברתית, חינוכית ותעסוקתית. היום נוהגים לאבחן במכוני שמיעה מגיל צעיר מאוד, כאשר חלק מלקויות השמיעה מופיעות מלידה ואצל אחרים בגילאים מאוחרים יותר, מסיבות שונות.
תרומתם של מכוני השמיעה
מכוני השמיעה מציעים המון אפשרויות לטיפול, החל מאבחון שמיעתי ושפתי, דרך התאמת אביזרי שמיעה ועד לטיפול והכוונה לשיקום שפתי ושמיעתי. לפני שבוחרים מכון, מומלץ לבדוק את ההסמכות בתחומי הפרעות תקשורת ותקשורת קלינית ולוודא שהצוות המטפל מחזיק בתעודות ובניסיון הנדרשים. כמו בכל תחומי הרפואה, כשאנחנו כבר ניגשים למכון פרטי חשוב לנו גם להנות מיחס אישי ושירות נגיש וזמין. שימו לב שהמכון מחזיק בציוד מתקדם לביצוע האבחון ומציע אפשרויות טיפול מגוונות, כמו גם מגוון של סוגי מכשירי שמיעה מיצרנים שונים. בדיקות שמיעה ואבחון מומלצות לכל מי שסובל מירידה בשמיעה. לא לפחד, הבדיקה לא כואבת לא מצריכה הכנה מוקדמת והיא נמשכת בדרך כלל בין כמה דקות לשעה.
סרטונים בשפת הסימנים בפייסבוק
בשנת 2017 בעל הלקות הולך למכוני השמיעה כדי לשפר את איכות השמיעה, הדיבור והחיים אבל גם החברה הולכת לקראתו כדי לשפר אותם. החברה של ימינו קשובה ומודעת הרבה יותר ללקויות השמיעה, שנפוצות בקרב כל גילאי האוכלוסייה. גופים ציבוריים ונותני שירותים רבים מקפידים על התאמת צרכים ללקוחותיהם בעלי לקויות השמיעה, כגון כתוביות טלוויזיה ושימוש בשפת הסימנים, הנגשת אתרי אינטרנט, התאמה אקוסטית של מבנים, ייצור מכשירים דיגיטליים מותאמים, ועוד ועוד. כל אלו הפכו גם את כל העולמות המודרניים לנגישים, כן, גם סרטונים ביוטיוב ובפייסבוק עולים היום עם תרגום או בשפת הסימנים. העולם הדיגיטלי, מעבר לזה של מכשירי השמיעה, מאפשר יצירת מעגלים חברתיים עצומים וגישה נוחה לשירותים שונים.
מה יהיה הסוף איתנו?
אז אמרנו שהחינוך התקדם ולקויות שמיעה מאובחנות ומטופלות במכוני השמיעה שפועלים כבר 30 שנה ויותר, כך שמרבית הילדים משולבים במסגרות חינוך נורמטיביות, בכיתות משולבות או רגילות ובהמשך בצבא, בתעסוקה ובשאר תחומי החיים. הרפואה והטכנולוגיה יודעים לתת פתרונות גם לאבחון של לקות שמיעה ודיבור בגיל מאוחר, כך שהחיים נהיו קלים יותר, למרות המגבלות הקיימות. מה שצריך להדאיג לא פחות, הוא הפגיעה בשמיעה של כלל האוכלוסייה. ישראלים רבים מדווחים כבר היום שהם מגבירים את עוצמת השמע בנייד, במחשב ובטלוויזיה, כי הם מתקשים לשמוע. מי יודע, אולי יום אחד יצטרכו לייצר מסנני רעשים וקולות כדי לשמוע טוב יותר? בינתיים האוכלוסייה השומעת סובלת ממיליון רעשים על הראש בכל שנייה נתונה, סגנון הדיבור הפך לאוטוסטראדה והכל מהיר ובא בשיא הווליום, אז מה הפלא שהם אומרים שהם "לא שומעים כלום"?!
אולי יעניין אתכם גם:
אובדן שמיעה פתאומי - יכול לקרות לכל אחד >>
איך מתבטאות בעיות שמיעה בגילאים שונים בחיינו? מתינוקות ועד מבוגרים >>
טינטון באוזניים: מהי התופעה וכיצד ניתן לטפל בה? >>