בדיקות שמיעה לילדים – מתי כדאי לבצע ואיך זה קורה?

ירידה באיכות השמיעה מתחברת לנו בדרך כלל להתבגרות והזדקנות, אבל גם ילדים חשופים לנזקים לשמיעה ויכולים לסבול מבעיות שמיעה שונות. איך מבצעים בדיקות שמיעה לילדים? מה חשוב לדעת לפני? הכל במדריך אחד שמאגד את כל השאלות והתשובות

ירידת שמיעה, מצב שיכול לקרות לא רק אצל מבוגרים, היא אחד הדברים המתסכלים ביותר שילד יכול לחוות.

איכות השמיעה יורדת, אבל ההורים וגם הוא, בדרך כלל לא מבינים ומעריכים את המצב מההתחלה. כתוצאה מכך, נפגמים דברים רבים באיכות החיים שלו – הקשב שלו בבית הספר יורד, היכולת שלו לתקשר עם חברים ותשומת הלב שלו לפרטים שונים, כל אלו משתבשים.

במקרים רבים, אנחנו מסיקים שמדובר בהפרעות קשב וריכוז או בעיות התנהגות שונות, אבל בעצם מדובר בעיקר בתסכול בגלל חוסר היכולת לשמוע ולהקשיב. כשהסימנים להידרדרות בשמיעה מתחילים להופיע, הצעד הראשון הוא בדיקת שמיעה שיכולה לצייר את התמונה המלאה.

איך מתבצעת הבדיקה? מתי כדאי לעשות אותה? ומה קורה אחרי שהתוצאות מגיעות? על כל השאלות הללו ננסה לענות במדריך זה.

מהי בעצם ירידה בשמיעה?

ירידת שמיעה, מונח רשמי לכל דבר, מוגדרת כאשר בדיקת השמיעה הראתה הידרדרות באיכות השמיעה.

בדיקות שמיעה לילדים ולמבוגרים וקריאה נכונה של התוצאות על ידי הרופא המטפל, תוביל להגדרה הזו. לאחר מכן, ניתן יהיה לקבל סיוע בהתאמת מכשירי שמיעה לפי הצורך, או כל טיפול אחר.

איך מזהים ירידה בשמיעה?

אצל ילדים, אנחנו מתקשים לפעמים להבחין בירידה בשמיעה. רק אם נשים לב לשינויים בהתנהגות של הילד, נוכל אולי להבין שמדובר בבעיית שמיעה. הנה כמה מהסימנים שיכולים להצביע על בעיית שמיעה:

לא מקשיב:

אם הילד נראה פחות קשוב ולא מתייחס לדברים שנאמרים, ייתכן ומדובר בבעיית שמיעה. את המצב הזה אנחנו מפרשים לא פעם כבעיה התנהגותית, בדיקת השמיעה עשוייה להבהיר למה זה קורה.

מבקש שנחזור על הדברים שוב ושוב:

את המצב הזה אנחנו עלולים לפרש כבעיית קשב וריכוז, אבל במקרים רבים מדובר פשוט בבעיית שמיעה. הילד מבקש שנחזור על דברינו שוב ושוב, לנו זה יכול להיראות כאילו הוא פשוט מתעלם, אבל בדיקת שמיעה תוכל לעשות סדר ולהבהיר האם קיימת סיבה רפואית למצב הזה.

מנסה לקרוא שפתיים ופנים:

כשאנחנו מדברים לילד שלא שומע טוב, הוא לרוב ינסה להביט אלינו ישירות ולקרוא את השפתיים שלנו, זהו אינסטינקט טבעי. אם לילד יש בעיית שמיעה, הוא לרוב יתמקד בפנים שלנו כשאנחנו מדברים ואפילו יראה מאמץ כשהוא עושה זאת.

מבקש להגביר את הווליום:

אם הילד מבקש כל הזמן להגביר את הווליום בטלוויזיה או במחשב, ייתכן ולא מדובר פשוט בגחמה, אלא כי הוא באמת לא שומע את הצלילים מספיק טוב.

דיבור לא מובן:  

יתכן ומדובר בבעיית שמיעה. כשילד לא שומע טוב, הוא מפרש מילים והברות בצורה שגויה וזה מתבטא בדיבור שלו.

כיצד מתבצעות בדיקות שמיעה לילדים?

בדיקת שמיעה המיועדות לילדים מתחלקות לכמה סוגים. לרוב ימליץ הרופא המטפל לפנות לרופא אף אוזן גרון או לקלינאי תקשורת. קלינאי התקשורת או הרופא יחליטו מה תהיה הבדיקה הטובה ביותר לאבחון השמיעה של הילד, בהתאם לגיל שלו.

בדיקות Bera או ABR הן הבדיקות הנפוצות לילדים וגם לפעוטות.

במהלך הבדיקה יושמעו צלילים שיועברו לתוך האוזן של הילד. הצלילים יגרו את עצב השמיעה והתגובה תיקלט בתוך אלקטרודות שמוצמדות לראש הילד. במידה והילד לא מגיב לצלילים או התגובה שלו מינימלית, ייתכן ומדובר בבעיית שמיעה.

ישנן גם בדיקות שמיעה לילדים שהן התנהגותיות לגמרי

הן נעשות כשמדובר בילדים בגילאים קטנים מאד, בין שישה ל-24 חודשים. במצב זה, הבדיקה נערכת בחדר סגור ובמהלכה מושמעים קולות המלווים באיזשהו ביטוי חזותי. במהלך הבדיקה מוודאים שהילד מפנה את הראש למקור הקולות.

גם קלינאי התקשורת מבצע בדיקות מסוימות שמוגדרות כבדיקות לאבחון שמיעה. במסגרת הבדיקות הללו, הילד יצטרך לחזור על מילים מסוימות או הברות, כדי לקבוע האם הוא שומע אותן היטב.

איך מפענחים את תוצאות הבדיקות?

בסוף כל בדיקת שמיעה מקצועית, יתקבלו תוצאות בדיקה שיועברו לרופא המטפל או לקלינאי התקשורת. זהו למעשה תרשים אודיוגרמה. התרשים מראה את תוצאות הבדיקה ומצייר בעצם תמונה מוחשית של מצב השמיעה.

בתרשים מופיעים שני נתונים שמספקים את התמונה על מצב השמיעה ויעזרו לאיש המקצוע להחליט איזה מכשיר שמיעה או איזה טיפול יתאים לילד.

העוצמה של הצליל: העוצמה נעה בין צליל מאד שקט לבין צליל חזק ועוצמתי, מ-0 עד 180 דציבלים. התרשים מציין מתי הילד שמע את הצליל ומתי לא ואיך הגיב אליו.

תדרים: התדר הוא גובה הצליל והוא נמדד לפי הרץ. במהלך הבדיקה מושמעים תדרים שונים. במידה והילד לא הגיב לתדרים הגבוהים, חלה ירידה בשמיעה.

את פענוח התוצאות לא חייבים לעשות לבד כמובן. לאחר בדיקות השמיעה, כדאי לקבוע תור אצל קלינאי תקשורת או רופא מומחה ולהגיע עם הבדיקות. הרופא או הקלינאי יבדקו את תוצאות האודיוגרמה ויאבחנו מהו הטיפול הנחוץ לילד. לחצו להרחבה בנושא פענוח תוצאות בדיקת שמיעה.
 

בין הפרעת קשב וריכוז לבעיות שמיעה

הורים רבים חושבים שילדיהם סובלים מהפרעת קשב וריכוז ופונים למומחים בתחום זה. לאחר בדיקה, נשלח הילד לבצע בדיקת שמיעה.

הקשר בין שתי הבעיות הוא ברור ולפעמים האבחנה הקלה של הפרעת קשב וריכוז מגיעה מהר מדי ובעצם, הילד סובל מבעיית שמיעה.

כחלק מהאבחון של הפרעת קשב וריכוז, מומלץ מאד לבצע גם בדיקות שמיעה ולשלול בעיה רפואית. במידה ותוצאות הבדיקה יצביעו על בעיה בשמיעה, ניתן יהיה לחסוך לילד הרבה תסכול ואף להימנע מתרופות כמו ריטלין, שניתנות לילדים עם בעיות קשב וריכוז.

איך מטפלים בבעיות שמיעה אצל ילדים?

הטיפול בבעיות השמיעה מתייחס לרמת הבעיה אצל הילד ולדרגת השמיעה שלו. במקרים רבים הילד יצטרך מכשיר שמיעה שיעזור לו לשמוע טוב יותר.

במקרה כזה הוא יעבור התאמה של המכשיר במכון המתמחה במכשירי שמיעה. במהלך ההתאמה ייבדק המצב האופטימלי של המכשיר בהתאם לדרגת השמיעה של הילד, כך שיוכל לשמוע טוב יותר.

ישנם ילדים שסובלים מדלקות וכאבים באוזניים אשר פוגמים ביכולת השמיעה שלהם. בדיקות שמיעה לילדים שסובלים מכאבים כוללות הסתכלות של רופא מומחה ובדיקות נוספות לצד בדיקות השמיעה הרגילות.

במקרה כזה, יותאמו לילדים אטמים מיוחדים שיעזרו למנוע דלקות חוזרות ויסייעו במניעת כאבים מיותרים. גם במקרה זה, ההתאמה היא אישית מול הבדיקות והאבחנה של הרופא המטפל.

אז מאיפה מתחילים?

אם ילדיכם סובל מכאבי אוזניים כדאי להתחיל משלושה אנשי מקצוע אפשריים. הראשון הוא הרופא המטפל – רופא המשפחה. הרופא יפנה אתכם לרופא מומחה ומשם תישלחו עם הילד לבדיקות השמיעה. אפשרות נוספת היא לקבוע תור ישיר לרופא אף אוזן גרון, שיכול להפנות לביצוע בדיקות שמיעה.

גם קלינאי תקשורת, אליו ניתן היום לפנות באופן פרטי או במסגרת קופת החולים, יוכל לשלוח אתכם לבדיקות שמיעה ולהתאים לאחר מכן את הפתרון הטוב ביותר עבור הילד.

צוות אודיופון ישמח לעמוד לרשותכם. צרו איתנו קשר בטלפון >> 04-866-73-37 או כתבו לנו.

 

אולי יעניין אתכם גם:

בדיקת שמיעה לתינוקות: דברים שכדאי וחשוב לדעת >>